זהר

יט) בליליא דשבתא, דרעותא דכלא אשתכח, זווגא דלהון בההיא שעתא. לאפקא רעותא דקב״ה וכ״י, כמה דאתמר דכתיב, בנים אתם ליי׳ אלהיכם. ואלין אקרון קדישין, דכתיב קדושים תהיו כי קדוש אני יי׳. וכתיב והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו וגו׳.

פירוש הסולם

יט) בליליא דשבתא וכו׳: בליל שבת, שרצון הכל נמצא, בשעה ההיא הוא הזווג שלהם, של ת״ח, למצוא הרצון של הקב״ה וכנסת ישראל, שהם ז״א ומלכות, כמו שלמדנו, שכתוב, בנים אתם לה׳ אלקיכם. ואלו נקראים קדושים, שכתוב קדושים תהיו כי קדוש אני ה׳. וכתוב, והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו וגו'.