זהר

יב) א״ל יראת יי׳ כתיב, ולא תורה. א״ל, הכי הוא ודאי, דהא אורייתא מסטרא דגבורה קא אתייא. א״ל, ומהתם נפקא, מהכא נפקא, דכתיב, ראשית חכמה יראת יי׳, וכתיב יראת יי׳ טהורה.

פירוש הסולם

יב) א״ל יראת ה' כתיב וכו׳: אמר לו, הרי כתוב יראת ה', ולא תורה. אמר לו, כך הוא ודאי, שהכונה היא על תורה, כי התורה מצד הגבורה באה. וע״כ נקראת יראת ה׳. א״ל, ומשום יוצא זה, מכאן הוא יוצא. שכתוב ראשית חכמה יראת ה'. הרי שהחכמה נקראת יראה. וכתוב. יראת ה׳ טהורה. הרי שהטהרה היא בחכמה, דהיינו בתורה.