זהר

יא) ות״ח, לא אתדכי ב״נ לעלמין, אלא במלין דאורייתא. בגיני כך מלין דאורייתא לא מקבלין טומאה, בגין דאיהי קיימא לדכאה לאלין מסאבי, ואסוותא באורייתא אשתכח. דכתיב, רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. ודכיותא אשתכח באורייתא, דכתיב, יראת יי׳ טהורה עומדת לעד. מאי עומדת לעד. דקיימא תדירא בההוא דכיותא, ולא אתעדי מניה לעלמין.

פירוש הסולם

יא) ות״ח לא אתדכי וכו׳: ובוא וראה, אין האדם נטהר לעולם אלא בדברי תורה, משום זה, דברי תורה אינם מקבלים טומאה, משום שהיא התורה עומדת לטהר הטמאים. ורפואה נמצאת בתורה. שכתוב, רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. וטהרה נמצאת בתורה, שכתוב, יראת ה׳ טהורה עומדת לעד. מהו, עומדת לעד. היינו שעומדת תמיד בטהרה זו, ואינה נעברת ממנה לעולם.