זהר

תפד) והאלהים יבקש את נרדף, ישראל דאתמר בהון, ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, הוו נרדפים קדם ערב רב, זאבים בישין, הא בנימין זאב יטרף לגבייהו, דטריף לון, ויתקיים בההוא זמנא, בבקר יאכל עד. דהיינו עד כי יבא שילה, ודא בקר דאברהם. ולערב יחלק שלל דא ערב דיצחק, דתמן תרין משיחין. בחד ייכול ממנא דאומין דעלמא. ובחד יחלק לון לישראל.

פירוש הסולם

תפד) והאלקים יבקש את נרדף: היינו ישראל, שנאמר בהם, ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם. שהיו נרדפים לפני הערב רב, זאבים הרעים, הרי בנימין זאב יטרף לנגדם, שטורף אותם. ויתקיים בעת ההוא, בבקר יאכל עד, דהיינו עד כי יבא שילה, שהוא משה, ובקר, זה הוא בקר דאברהם, שהוא החסד. כלומר, בבקר, בעת שיתגלה החסד הגדול, יתגלה עד שהוא משה. ולערב יחלק שלל, זהו ערב של יצחק, שהוא המלכות הנבנית מקו שמאל, ששם ב' המשיחים. בימינה משיח בן דוד ובשמאלה משיח בן יוסף. באחד, יאכל וישחית הממונים של אומות העולם שזה מב"י, ובאחד יחלק אותם לישראל, שהוא מב"ד.