זהר

תפ) וסמיכה דלהון דישראל, בימינא דאיהו אריה. אבל קימה דלהון בגופא דאילנא. והאי איהו כל הכורע כורע בברוך, צדיק. דאתמר ביה ביוסף הצדיק, והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי. והאי איהו, חי יי' שכבי עד הבקר. וכל הזוקף זוקף בשם, דרגא דמשה רבינו לעילא. ומשה לתתא, ביה יקומון כל ישראל, כאברין דגופא, דביה כלהו זקיפין בעמידה. ובהאי איהו כל הזוקף, זוקף בשם, בגין דעליה אתמר, ואדעך בשם.

פירוש הסולם

תפ) וסמיכה דלהון דישראל וכו': והסמיכה שלהם, של ישראל בזמן הגלות, הוא בימין, שהוא אריה, חסד. אבל הקימה שלהם הגאולה הוא בגוף האילן, שהוא ז"א, וזה הוא, כל הכורע כורע בברוך, שהוא צדיק, דהיינו יסוד, שנאמר בו ביוסף הצדיק, והנה תסבנה אלומותיכם ותשתחוין לאלומותי. וזה הוא חי ה' שכבי עד הבקר. שלהיותם בחינת כריעה ושכיבה, הם צריכים לסמיכה בחסדים מן היסוד. וכל הזוקף זוקף בשם, שהוא מדרגת משה רבינו למעלה, דהיינו דעת, ומשה למטה, דהיינו ת"ת. בו יקומו כל ישראל, כאברי הגוף, שכולם זקופים בו בעת שהוא בעמידה. ובזה הוא כל הזוקף זוקף בשם, שעליו נאמר, ואדעך בשם.