זהר

רלח) ואינון הרי נחשת אתמשך עלייהו רוחא חדא מגו האי מזבח, וכד האי מזבח אסתלק בסליקו אחרא, כדין אסתלק את נ', דאיהו מזבח קדישא, ואשתאר רוחא דאלין טורי נחשת. וכד ההוא רוחא אסתליק בקייומיה, אקרי תחש, דהא אסתלק מניה את נ'.

פירוש הסולם

רלח) ואינון הרי נחשת וכו': ואלו הרי נחשת, נמשך עליהם רוח אחד מתוך מזבח הזה, שהוא המלכות, שהיא אות נ' דנחשת. וכשמזבח הזה מסתלק בעליה אחרת, מסתלק אז אות נ', שהיא מזבח הקדוש, ונשאר הרוח של אלו הרי נחשת, שהוא אותיות חש"ת, וכשהרוח נתעלה בקיומו נקרא תחש, כי נסתלק ממנו אות נ'.