זהר

תקכב) שלחן דבר נש אצטריך לאשתכחא בנקיותא דגופא, דלא יתקרב למיכל מזונא דיליה, אלא בנקיותא דגרמיה. וע"ד אצטריך בר נש, לפנאה גרמיה בקדמיתא, עד לא ייכול מזומא דשלחנא דכיא, דההוא מזונא דאתקין ליה, ביה אתרעי קב"ה, בגין דלא יתקרב על ההוא שלחן קיא צואה, דאיהו מרזא דסט"א, וסט"א לא יקבל מההוא מזונא דשלחן דא כלום.

פירוש הסולם

תקכב) שלחן דבר נש וכו': שלחנו של אדם צריך להמצא בנקיות. שלא יקרב הגוף לאכול מזונו אלא בנקיות עצמו. וע"כ צריך האדם לפנות עצמו תחילה, מטרם שיאכל המזון של השלחן הטהור. כי מזון ההוא שהכין לו, רוצה בו הקב"ה, כדי שלא יקרב אל שלחן ההוא של קיא צואה, שהוא מסוד הסטרא אחרא. והסטרא אחרא לא יקבל ממזון של השלחן הזה כלום.