זהר

תקז) שלחן דמלי אורייתא אתמרו עליה, קב"ה נטיל ההוא שלחן, ושוי ליה לחולקיה. ולא עוד, אלא סורי"א רב ממנא, נטיל כל אינון מלין, ושוי דיוקנא דההוא שלחן קמי קב"ה. וכל אינון מלין דאורייתא דאתמרו עליה, סלקין על ההוא פתורא, ואתעטר קמי מלכא קדישא. משמע דכתיב זה השלחן אשר לפני יי' דאתעטר קמי קב"ה. שלחן דבר נש, קיימא לדכאה ליה לבר נש, מכל חובוי.

פירוש הסולם

תקז) שלחן דמלי אורייתא וכו': שלחן שנאמרו עליו דברי תורה, הקב"ה לוקח שלחן ההוא ונותן אותו לחלקו. ולא עוד, אלא סורי"א שר הממונה, לוקח כל אלו הדברים, ומשים צורתו של שלחן ההוא לפני הקב"ה. וכל אלו דברי תורה שנאמרו עליו, עולים על שלחן ההוא, ומתעטר לפני המלך הקדוש. זה משמע, משכתוב, זה השלחן אשר לפני ה', היינו שנתעטר לפני ה'. שלחנו של אדם עומד לטהר את האדם מכל חטאיו.