זהר

קסא) ומכל אלין, אנן נטלין תרומת יי', בכל זמנא וזמנא, בגין לאשראה עלן. בר"ה אנן נטלין תרומת יי', ואיהו רזא דר"ה, דאתיא מסטרא דזהב. ביום הכפורים אנן נטלין לה, ואיהי יום הכפורים דירתא ברתא לאימא. בסכות אנן נטלין לה, ואיהי סוכה סוככת ואגינת עלן, וכתיב ביום השמיני עצרת תהיה לכם ודא איהי תרומת יי'.

פירוש הסולם

קסא) ומכל אלין אנן וכו': ומכל אלו אנו לוקחים תרומת ה', דהיינו המלכות, בסו"ה וזאת התרומה אשר תקחו מאתם, בכל זמן וזמן, דהיינו בכל החגים, כדי להשרות אותה עלינו. ​בראש השנה אנו לוקחים תרומת ה', שהיא סוד ראש השנה הבא מצד הזהב. שהוא גבורה, כי המלכות היא גבורה. ​ביום הכפורים אנו לוקחים אותה, שהיא יום הכפורים, כי הבת, שהיא המלכות, יורשת לאימא שהיא בינה, הנקראת יום הכפורים. ​בסוכות אנו לוקחים אותה, שהיא סוכה הסוככת ומגנת עלינו. וכתוב, ​ביום השמיני עצרת תהיה לכם, וזה היא תרומת ה', דהיינו המלכות הנקראת עצרת.