זהר

קיא) רבי שמעון אמר, מה כתיב לעילא, וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד, וכתיב ויחי יעקב, דלא אתחזי לאפרשא בין דא לדא, מה אינון קיימי בתפנוקין דמלכין, וקבילו ענוגא וכסופין לגרמייהו, אוף יעקב נמי, קיים בתפנוקי מלכין, בענוגא וכסופא לגרמיה, לא אתפרש דא מן דא.

פירוש הסולם

קיא) ר' שמעון אמר וכו': רש"א, מה כתוב למעלה, ​וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד, שפירושו שהיו שם במעדני מלכים כנ"ל (ויגש אות קל"ה) ואחר זה, כתוב ויחי יעקב, בהמשך אחד בלי ריוח ביניהם, הוא להורות שאין ראוי להפריד בין פסוק זה לפסוק זה, מה הם, בני ישראל, היו נמצאים שם במעדני מלכים וקבלו תענוגים ומחמדים לעצמם, אף יעקב, ג"כ היה נמצא במעדני מלכים בתענוג ומחמדים לעצמו, וע"כ לא נפרדו הפסוקים זה מזה.