פירוש הסולם
שצז)
סהדותא ליחודא וכו': השושנה היא עדות ליחוד (כנ"ל אות שצ"ג) כי חמשה עלים חזקים הם השרשים והיחוד שאחוזים בהם י"ג עלים אלו.
שמע ישראל ה' אלקינו ה', הם כנגד ה' עלים של השושנה.
אחד הוא העיקר והשורש שכולם אחוזים בו, כי
אחד הוא סוד, שהוא בגימטריא י"ג. שהוא טבעת המלך.
ביאור המאמר. הגידול של השושנה, היא י"ג עלים פנימים וה' עלים עליהם מבחוץ. ואומר (באות שצ"ג) ששושן זה בב' בחינות שבו, י"ג וה', הוא עדות למעשה בראשית, שה"ס בינה. ועדות לכנסת ישראל, שה"ס המלכות. ועדות ליחוד העליון, שה"ס ז"א ומלכות. ומפרש (באות שצ"ד) שהוא עדות לכנסת ישראל שהוא המלכות, כי במלכות יש ב' בחינות אלו ה' ספירות חג"ת נ"ה שמקבלת מבינה, ובתוכם המוחין דגדלות הנמשכים מי"ג מדות הרחמים. הרי שגידול השושנה היא עדות למדרגות המלכות. (ובאות שצ"ה) מבאר איך השושנה עדות על מעשה בראשית, כי במעשה בראשית נרמזים ג"כ ב' בחינות אלו. כי יש שם ג"פ אלקים, דהיינו ברא אלקים,
ורוח אלקים, ויאמר אלקים, והנה מן ברא אלקים עד ורוח אלקים הם י"ג תבות, הרומזים על מוחין דגדלות. ומן ורוח אלקים עד ויאמר אלקים יש ה' תיבות הרומזים על ה' ספירות חג"ת נ"ה. הרי שב' צורות הגידול שבשושנה הם עדות למעשה בראשית. (ובאות שצ"ז) מבאר איך ב' בחינות של השושנה היא עדות על היחוד ז"א ומלכות. כי כנגד ה' עלים דשושנה הם ה' תיבות, שמע ישראל ה' אלקינו ה', שהם ה"ס חג"ת נ"ה. כי שמע ישראל, הם נצח והוד, ה' אלקינו ה' הם חג"ת.
אחד ה"ס המלכות המתחברת עם חג"ת נ"ה דז"א שע"י יחודם זב"ז מתגלים י"ג מדות הרחמים. שה"ס המוחין דגדלות. וע"כ
אחד בגי' י"ג. וז"ש,
שמע ישראל וכו'
הא חמש עלין דששנה, שהם כנגד ה' עלים התקיפים הגדלים בשושנה. והם עצמם הם חג"ת נ"ה שבז"א.
אחד, דא דיא עיקרא ושרשא דכילו אחידן ביה, דהיינו, המלכות שכל ה' ספירות דז"א מתיחדים עמה.
רזא דתליסר בחושבנא, כי עם יחוד המלכות עם ז"א מתגלים י"ג מדות הרחמים.
גושפנקא דמלכא, שע"כ נקראת המלכות טבעת המלך, דהיינו החותם שלו, להיות ששלימות הארותיו תלויה בה.
