זהר

שצו) שושנה סהדותא לעובדא דבראשית, דקיימא בכל הני סימנין, דכתיב בראשית ברא אלהים, דא שושנה. תליסר עלין, אינון תליסר תיבין עד אלהים תניינא. ואינון: את, השמים, ואת, הארץ, והארץ, היתה, תהו, ובהו וחשך, על, פני תהום, ורוח. הא תליסר עלין דשושנה. חמש תקיפין דסחרן לאלין, אינון: מרחפת, על, פני, המים, ויאמר. הא חמש אחרנין. לבתר יהי אור, הא עיקרא ושרשא דשושנה דכלא ואחידן בה.

פירוש הסולם

שצו) שושנה סהדותא וכו': השושנה היא עדות למעשה בראשית, העומד בכל אלו סימנים, דהיינו י"ג מדות הרחמים וה' ספירות חג"ת נ"ה. שכתוב ​בראשית ברא אלקים זהו השושנה, שהיא בינה והיא מלכות, כי מראה למעלה ומראה למטה כנ"ל בדבור הסמוך. י"ג עלים הם י"ג תבות שמן בראשית ברא אלקים עד ורוח אלקים, והם את השמים ואת הארץ ​והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח. הנה הם י"ג עלים של השושנה, הרומזים על י"ג מדות, חמש עלים החזקים המסבבים אלו הי"ג, הם מרחפת על פני המים ויאמר. דהיינו מן אלקים של ורוח אלקים עד אלקים של ויאמר אלקים. שהם חמש אחרים הרומזים על ה' ספירות חג"ת נ"ה כנ"ל. ואח"כ יהי אור, הנה זה עיקר ושורש השושנה שכל המדרגות כלולות ואחוזות בה. (ועי' בהקדסה"ז בתחלתו).