חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות שצב

זהר

שצב) עד דהוו יתבי, הא נשרא אתיא לגבייהו, ושושנה חדא בפומה, ושדי קמייהו, ואזלת לה, חמו וחדו. א"ר פנחס, ולאו אמינא לכו, דנשרא דא בשליחותא דמארה, אזלא ואתיא. שושנה דא, איהי שושן עדות דקאמינא, וקב"ה שדר ליה לגבן.

פירוש הסולם

שצב) עד דהוו יתבי וכו': בעוד שהיו יושבים, הנה הנשר בא אליהם ושושנה אחת בפיו, והשליכה לפניהם, והלך לו. ראו ושמחו. א"ר פנחס, וכי לא אמרתי לכם שנשר הזה הולך ובא בשליחותו של אדונו. שושנה זו, היא רמז לשושן עדות שאמרתי. והקב"ה שלח אותה אלינו.