זהר

קכט) ת״ח, קרבנא דמסכנא חשיב קמי קב״ה, דהא הוא קריב תרי קרבנין לקמיה. חד חלביה ודמיה. וחד ההוא דקריב. דהא לית ליה למיכל, והוא אייתי קרבנא. קרבנא דעני קליל מכלא תרין תורין, או תרין בני יונה, ואי לאו, זעיר קמחא, ומתכפר ביה וההוא שעתא מכריזין ואמרי, כי לא בזה ולא שקץ ענות עני. כל כך למה. בגין דקרבנא דעני עדיף מכלא. דהא הוא גרים לי למהוי בעדביה דקב״ה, הוא גרים לי למהוי בחולקא דאורייתא. בג״כ פליגנא כל נכסי למסכני, דהא אינון גרמו לי כולי האי.

פירוש הסולם

קכט) ת״ח קרבנא דמסכנא וכו׳: בוא וראה, קרבנו של העני חשוב לפני הקב״ה. כי הוא מקריב לפניו ב׳ קרבנות, א׳ חלבו ודמו, ואי הקרבן שמקריב, שהרי אין לו לאכול, והוא מביא קרבן, ע״כ נתמעטו מחמת זה חלבו ודמו. קרבן העני קל מכולם, ב׳ תורים או ב׳ בני יונה. ואם לא, מביא מעט קמח ומתכפר בו. ובשעה ההיא מכריזים ואומרים, כי לא בזה ולא שקץ ענות עני. כל כך למה. הוא משום שקרבן עני משובח מכל. והרי הוא, הקרבן עני שרציתי להביא, (כנ״ל אות קכ״ג) גרם לי להיות בחלקו של הקב״ה, הוא, גרם לי להיות בחלקה של התורה, משום זה חלקתי כל רכושי לעניים. כי הם, דהיינו קרבנם, גרמו לי כל כך.