חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות קכב

זהר

קכב) תא חזי דההוא קרבנא דמסכנא, קליל מכלא, בגין דלביה תביר, ואע״ג דחשיב למחטי, אתעבר מניה. דהא די ליה בצעריה, ודאינשי ביתיה. וע״ד כל קרבנא וקרבנא, כל חד וחד בלחודוי, אשתמודען כלהו לגבי כהנא.

פירוש הסולם

קכב) ת"ח דההוא קרבנא וכו׳: בוא וראה קרבן ההוא של העני, קל מכולם, משום שלבו שבור, ואע״פ שחושב לחטוא, נעבר ממנו החטא, כי די לו בצערו ובצער בני ביתו. וע״כ כל קרבן וקרבן בפני עצמו ידועים כולם אל הכהן.