זהר

שיט) ד"א, כי פשעי אני אדע. כלהו דרגין, דתליין בהו חובי בני נשא, אני אדע. וחטאתי נגדי תמיד. דא פגימו דסיהרא, דלא נפקא מסאובתא, עד דאתא שלמה, ואתנהירת באשלמותא. וכדין אתבסם עלמא, ויתיבו ישראל לרחצן. דכתיב, וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו. ועם כל דא, וחטאתי נגדי תמיד. ולא אתפסק מעלמא. עד דייתי מלכא משיחא, לזמנא דאתי. כמה דאתמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.

פירוש הסולם

שיט) ד"א ​כי פשעי אני אדע וגו': שאמר, כל המדרגות שבהם תלוים עונות בני אדם אני אדע, כלומר שכבר תקן אותם. וחטאתי נגדי תמיד. זו מיעוט הירח, שלא תקן. כי לא יצאה מפגמה עד שבא שלמה, ואז האירה בשלמות במילואה בלי פגם. ואז נתבשם העולם וישבו ישראל לבטח. שכתוב, וישב יהודה וישראל וגו' ועם כל זה וחטאתי נגדי תמיד, כלומר שגם בימי שלמה לא נתקן מיעוט הירח בשלמות, כי בהמ"ק חזר ונחרב. והלבנה שהיא הנוקבא חזרה למיעוטה. ולא אתפסק מעלמא וכו' ולא יפסוק הפגם מהעולם עד שיבא מלך המשיח, לעתיד לבא כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.