זהר

שיח) ת"ח, דוד. אע"ג דאודי על חוביה, ותב בתיובתא, לא אעדי לביה ורעותיה, מאינון חובין דחב, ומההוא חובא, דבת שבע, בגין דדחיל עלייהו תדיר, דילמא גרים חד מנייהו, ויקטרג עליה בשעתא דסכנה. ובגין כך, לא אנשי לון, מיניה ומרעותיה.

פירוש הסולם

שיח) ת"ח, דוד אע"ג וכו': בוא וראה, דוד, אע"פ שהתודה על חטאתו וחזר בתשובה, לא סר לבו ורצונו מאלו החטאים שחטא, ומאותו החטא דבת שבע, מפני שירא בשבילם תמיד, אולי יגרום אחד מהם ויבא לקטרג עליו בשעת הסכנה. ומשום זה לא הסיח אותם ממנו ומרצונו. וע"כ אמר, כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד.