זהר

שטז) א"ל, הכי אורחוי דקב"ה, אע"ג דאתתא, אזמינא ליה לב"נ, למהוי דיליה, אקדים אחרא, ונסיב לה, עד דמטא זמניה דהאי. כיון דמטא זמניה, אתדחייא האי דנסיב לה, מקמי האי אחרא, דאתי לבתר, ואסתלק מעלמא. וקשי קמיה קב"ה לאעברא ליה מעלמא, עד לא מטי זמניה, מקמי האי אחרא.

פירוש הסולם

שטז) א"ל הכי וכו': אמר לו, כך דרכיו של הקב"ה, אע"פ שהאשה מזומנת להאדם להיות שלו, מקדימו אחר ונושא אותה מקודם שהגיע זמנו של זה. כיון שהגיע זמנו, נדחה זה שנשא אותה, מפני זה השני שבא אחר כך, ומסתלק מהעולם. וקשה הדבר לפני הקב"ה להעבירו מהעולם, מפני השני, לפני זמנו.