זהר

ג) תלת גווני עינא, אינון תלת אבהן. דאתמר בהו, אלה ראשי בית אבותם. בת עין, דאיהי דקיקא זעירא, דא שכינתא, דאשתתפת באבהן. ועלה אתמר, שמרני כאשון בת עין. וכלא ברזא דבראשית, תמן ראש״י, תמן ב״ת.

פירוש מעלות הסולם

ג) תלת גווני עינא וכו': שלשה צבעי העין, הם נגד שלשה אבות חג״ת שנאמר בהם אלה ראשי בית אבותם בת עין שהיא דקה וקטנה זו השכינה היינו מלכות, המשתתפת עם האבות שהם חג״ת בסוד מלכותא דדוד. ועליה נאמר שמרני כאשון בת עין. והכל בסוד של בראשית, שבמלת בראשית שם ראשי שהם חג״ת, שם בת שהיא מלכות.
פירוש עשר הספירות שבראש, נקראות: גולגלתא, כתר. עינים, חכמה. אזן, בינה. חוטם, תפארת שהוא ז״א הכולל ו״ק. פה, מלכות. ובעינים שהן חכמה שהיא צריכה שמירה מן החצונים שלא יינקו ממנה נתקן כסוי עליהן שהיא הכרובים והעפעפים הסוגרים ופותחים את העינים, שבעת שליטת השמאל הן נסגרות בסוד השינה כי הישן העפעפים שלו הם סתומים והם כסות המכסה את הראיה שה״ס אור החכמה, וע״י קו האמצעי שמעורר את המסך דחירק המרומז בשערות של העפעפים שמסך זה בוקע את המדרגות וממעט את קו השמאל, שג״ר שלו מסתלקים ונשאר בו"ק, הנה גם הכסות שעל העין נבקעה באמצע, כי גם בכסות ישנן ע״ס כח״ב תו״מ שבשליטת השמאל מחוברות ג״ר וו״ק, ובשליטת קו האמצעי מסתלקים ג״ר דשמאל, והכסות נבקעת והעינים נפקחות כמי שמקיץ משנתו.
והיות כי עיקר כל העין היא הנקודה שהיא אישון בית עין והיא מלכות, כי בה לבד מתגלית הראיה שהיא חכמה, כנ״ל (ת״ג אות ב') ורזא דמלה חכמה לא אשתמודעא אלא בביתיה, ומלכות נקראת צדק כנודע לכן מכנה אל העינים (כאן באות ב׳) ואל העפעפים בשם שערי צדק.
וזה אמרו כתיב פתחו לי שערי צדק וכו' היינו השערים של אור החכמה המתגלה במלכות דעינים שנקראת צדק. אינון תרין עפעפי עינא דאינון פתחין וסגרין וכו' שבעת שליטת השמאל הן סתומות ונסגרות, ובהתעוררות קו אמצעי המכניע את השמאל הן נפקחות.
ומ״ש (באות ב׳) ועוד פתחו לי וכו' זה מבואר בפרשת אחרי מן אות נ״ב עד ס' ע״ש.