זהר

נז) ובגין כך ירתין כלהו נשמתין דאצילות מניה, ואתקריאו בנין דיליה, משם ידו״ד דאצילות, דלית תמן פרוד וקצוץ. דבקדמיתא אתמר בהו בנין לקב״ה ושכינתיה, מצד יהו״ה דבריאה, דאתמר ביה בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, וכען בנים לידו״ד דאצילות.

פירוש הסולם

נז) ובג״כ ירתין כלהו וכו׳: ומשום זה יורשים כולם ממנו נשמות דאצילות, ונקראים בנים שלו, משם הוי״ה דאצילות, שאין שם פרוד וקצוץ. ומתחילה נאמר בהם שהם בנים להקב״ה ושכינתו, מצד הויה שבעולם הבריאה, שנאמר בו, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. דהיינו בראתיו, מצד הויה שבבריאה, יצרתיו, מצד יצירה, אף עשיתיו, מצד העשיה. ועתה נעשו בנים דהויה דאצילות.