זהר

תרעא) ואי תימא, ביצר הרע היך יכיל בר נש למרחם ליה, דהא יצר הרע מקטרגא איהו, דלא יקרב בר נש ק לפולחנא דקב"ה, והיך ירחים ליה ביה. אלא, דא איהו פולחנא דקב"ה יתיר, כד האי יצר הרע אתכפיא ליה, בגין רחימו דקא מרחם ליה לקב"ה. דכד האי יצר הרע אתכפיא, ותבר ליה ההוא בר נש, דא איהו רחימו דקב"ה, בגין דידע לקרבא לההוא יצר הרע, לפולחנא דקב"ה.

פירוש הסולם

תרעא) ואי תימא ביצר הרע וכו': ואם תאמר, ביצר הרע איך אפשר לאדם, שיאהב את הקב"ה עמו, שהרי יצר הרע הוא מקטרג שלא יקרב האדם לעבודת הקב"ה, ואיך יאהב בו את הקב"ה. ומשיב, אלא זה הוא עבודת הקב"ה יותר חשובה, כשיצר הרע הזה נכנע אליו והאדם ההוא משבר אותו, זו היא אהבת הקב"ה, משום שיודע לקרב את יצר הרע לעבודת הקב"ה.