זהר

רסא) ההוא גברא דאקדיש בריה, ואמר, האי ברא דאתייליד, יהא מקודש לאלהים, שמע ר' חייא ושמתיה. א"ל, ומה על דאקדישת ברי לקב"ה, להוי ההוא גברא בשמתא. א"ל לאו על כך עבדית, אלא על דאקדישתיה לשם הנקרא אלהים, והתורה אמרה זובח לאלהים יחרם. אמר והיאך הוה לי למימר. אמר ליה, האי ברא דאתייליד לי ליהוי מקודש לה', ולא לשם אחר. ומנ"ל. מחנה, דכתיב ונתתיו לה', ולא אמרה לאלהים.

פירוש הסולם

רסא) ההוא גברא דאקדיש וכו': אדם אחד הקדיש את בנו, ואמר, בן הזה שנולד, יהיה מקודש לאלקים, שמע ר' חייא, והטיל עליו חרם. אמרו לו אותו האיש, וכי משום שהקדשתי את בני להקב"ה, יהיה אותו האיש בחרם. א"ל, לא משום זה עשיתי זאת, אלא משום שהקדשת אותו, אל השם הנקרא אלקים, והתורה אמרה, זובח לאלקים יחרם. אמר לו ואיך היה לי לאמור. אמר לו היית צריך לאמור, בן הזה הנולד לי יהיה קדוש להויה. ולא לשם אחר. ומאין לנו זה, מחנה, שכתוב, ונתתיו להויה. ולא אמרה לאלקים.