זהר

קו) ויאמר את אחי אנכי מבקש וגו'. ויאמר האיש נסעו מזה וגו' ר' יהודה פתח, מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי. האי קרא אוקמוה חבריא, אבל האי קרא, כנסת ישראל אמרו למלכא דשלמא דיליה, מי יתנך כאח לי, כיוסף על אחוי, דאמר ועתה אך תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם, יהב לון מזונא, וזן להו בכפנא. בגין כך מי יתנך כאח לי.

פירוש הסולם

קו) ​ויאמר את אחי וגו' נסעו מזה וגו': ר' יהודה פתח, ​מי יתנך כאח לי וגו'. מקרא זה בארוהו החברים. אבל מקרא זה, כנסת ישראל, שהיא הנוקבא, אמרה אותו אל המלך שהשלום שלו, שהוא ז"א. מי יתנך כאח לי, היינו כמו יוסף על אחיו, שאמר, ​ועתה אל תיראו וגו' שנתן להם מזונות וזן אותם בימי רעב. משום זה, אמרה כנסת ישראל לז"א, מי יתנך כאח לי, דהיינו כמו יוסף לאחיו.