זהר

תעב) ואי תימא, אי הכי דבההוא אתר שריין חיים, אמאי לא אתבני תמן בי מקדשא, למיהב חיין ליתבהא. אלא הכא בהאי אתר אתקיים בגין את חד דשריא עליה. בבי מקדישא, כל אתוון כלהו שארן ביה, ובהו אתברי איהו בלחודוי, כגוונא דכל עלמא.

פירוש הסולם

תעב) ואי תימא אי וכו': ואם תאמר, א"כ שבאותו המקום שורה חיים, למה לא נבנה שם בית המקדש לתת חיים להיושבים בה. ומשיב, אלא כאן במקום הזה, הוא נתקיים בשביל אות אחד השורה עליה, שהיא הט', אבל בבית המקדש, כל האותיות כולן שורות בו, ובהם נברא רק בית המקדש בלבד כמו כל העולם. כלומר, כמו שכל העולם נברא בכל האותיות שלכל אות מקום מיוחד, כן הבהמ"ק בפרט, נברא בכל האותיות בפני עצמו.