חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות תע

זהר

תע) כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, ברא ליה ברזא דאתוון, ואתגלגלו אתוון, וברא עלמא, בגלופי דשמא קדישא. אתגלגלו אתוון, ואסחרו עלמא בגלופי וכד אתגלי ואתפשט עלמא ואתברי, והוו אתוון סחרן למברי, אמר קב"ה דיסתיים ביו"ד, אשתארת את ט' בההוא דוכתא, תליא באוירא, טי"ת, איהו את, דנהירו חיין, בגין כך, מאן דחמי טי"ת בחלמיה, סימנא טבא הוא ליה, וחיין אתתקנו ליה. ועל דא בגין דהוה ט' תליא על גבי ההוא אתר, לא שלטא ביה מותא.

פירוש הסולם

תע) כד ברא קודשא בריך הוא וכו': כשברא הקב"ה את העולם ברא אותו בסוד האותיות. ונתגלגלו האותיות וברא העולם בחקיקות של השם הקדוש, ונתגלגלו האותיות וסבבו העולם בחקיקות, וכשנגלה ונתפשט העולם ונברא, והיו האותיות מסבבות לברוא, אמר הקב"ה שיסתיים העולם ביוד, נשארה אות ט' במקום ההוא תלויה באויר. ט', היא אות המאירה חיים, משום זה מי שראה ט' בחלומו סימן טוב הוא לו, וחיים נתקנו לו. וע"כ משום שהט' תלויה על מקום ההוא, אין המות שולט בו.
ביאור הדברים. נודע שהכל נאצל ונברא בסוד ג' קוין ומלכות המקבלתם, שה"ס ד' אותיות הוי"ה, שג' קוין ה"ס יה"ו ומלכות ה"ס ה"ת. וזה סדרם. שמתחילה יוצא קו ימין, מסוד נקודת החולם, שאתוון אל"ה נופלות לחוץ מן המדרגה, והיא חסרה משום זה ג"ר. ואח"כ נמשך קו שמאל מנקודת השורק, דהיינו שחוזרים אתוון אל"ה למדרגה וחוזרים עמהם הג"ר דאורות, אלא שהם בחינת אחורים. שפירושן חכמה בלי חסדים. ומשום זה נמשכים דינים ממנה. ואז בא קו אמצעי וממעט קו השמאל בסוד המסך הנמשך מנקודת החירק, ובכח זה מתיחד השמאל עם הימין, והחכמה שבשמאל מתלבשת בחסדים שבימין והמדרגה נשלמת בג"ר מבחינת פנים. וסוד ג' נקודות חולם שורק חירק, נתבארו לעיל (בראשית א' דף ט"ו ד"ה ההוא ע"ש) וזה המיעוט שקו האמצעי ממעט את קו השמאל, הוא בב' פעולות, מתחילה ממעט אותו מצד המסך דמנעולא, שה"ס מלכות דמדת הדין שאינה נמתקת בבינה, ואח"כ ממעט אותו בסוד המפתחא שה"ס מלכות המחוברת בבינה. (כנ"ל פרשת לך דף י"ג ד"ה ונתבאר, ע"ש).
וסוד האותיות שהן הכלים של הספירות, כבר נתבאר (בהקדמת ספר הזוהר דף כ"ו ד"ה גם) שהן סוד, בינה ז"א ומלכות. מא' עד יוד ה"ס ט"ס דבינה. מיוד עד ק' ה"ס ט"ס דז"א, מק' עד ת' ה"ס הספירות דמלכות ע"ש. ונמצא שמן יוד עד ת', ה"ס ז"א ומלכות דאותיות, שבהם האורות דנפש רוח, שהם ו"ק והג"ר דאותיות, הן מן א' עד ט', ששם מלובש אור הנשמה דאותיות.
וזה אמרו. כד ברא קב"ה וכו' וברא עלמא בגלופי דשמא קדישא, דהיינו שברא העולם בסוד ג' קוים, שה"ס יה"ו והמלכות המקבלתם שה"ס ה' תחתונה. ומפרש אותם על פי הסדר. שמתחילה, אתגלגלו אתוון ואסחרו עלמא בגלופי, בגלופי, יורה הקטנות והיינו קו ימין הנמשך מנקודת החולם שמתחילה אין בו אלא נפש רוח שה"ס ו"ק, ואחר כך, וכד אתגלי ואתפשט עלמא ואתברי, היינו קו השמאל, שבו מתגלה הג"ר וההתפשטות, להאיר ממעלה למטה לעוה"ז, אבל הם בבחינת הדין להיותו חסר חסדים כנ"ל, לכן, והוו אתוון סחרן למברי, כלומר, שהיו מסבבות לברוא, ולא יכלו, מטעם חוסר חסדים. ואז אמר קב"ה, שהוא קו אמצעי, דיסתיים ביוד. דהיינו אחר שהתחילו להתפשט למפרע בסדר תשר"ק, אמר, שלא יתפשטו אלא האותיות מן ת' עד י', שהם הכלים דז"א ומלכות באורות דרוח נפש, שהוא ו"ק בחסר ג"ר. כי מיעט את קו השמאל עם המסך דחירק מבחינת מנעולא, שה"ס פעולה הא', ונעשה ו"ק חסר ג"ר, וע"כ נסתיים העולם בי', ונעלמו כל ט' אותיות דבינה מן העולם.
וגם בעולם שהיא מלכות, יש אלו הכלים בינה ז"א ומלכות, ואותו המקום הנ"ל, הוא בחינת בינה שבעולם, וכיון שהמיעוט של קו האמצעי היה רק בבחינת מנעולא, שהיא המלכות שאינה מחוברת בבינה, לא פגם המיעוט אלא במלכות לבדה, וגם בז"א בשיעור שמחובר עם המלכות, אבל בבינה אין מיעוט הזה פוגם כלל וכלל. ונמצא שאות ט' שהוא יסוד הבינה יכלה להשאר באותו המקום. ולקבל ממנה אור הבינה שהוא ג"ר. וזה אמרו, אשתארת אות ט' בההוא דוכתא תליא באוירא, כי המיעוט ממנעולא, אינו נוגע לאותו המקום כלל וכלל. אמנם יותר מאות ט', שהיא יסוד הבינה לא יכול המקום לקבל, מפני שהעולם הזה, מבחי' מנעולא, אינו אלא בחינת מלכות לבדה, וע"כ אינה יכולה לקבל רק מבחי' יסוד דבינה, הכלול ג"כ ממלכות, ולא מבחינת למעלה מיסוד דבינה.
וז"ש, טית איהי את דנהירו חיין וכו', כי היא מבינה, שה"ס אלקים חיים, ועל דא, בגין דהוה ט' תליא על גבי ההוא אתר, לא שלטא ביה מותא, כי מבחינת מנעולא, אין שום דינים ואחיזה לס"א בבינה, ואין למלאך המות רשות לגשת שמה.