זהר

עא) ותנינו, אסיר ליה לב״נ לאסתכלא בשפירו דאנתתא, בגין דלא ייתי בהרהורא בישא, ויתעקר למלה אחרא. וכך הוה ר״ש עביד, כד הוה אזיל במתא, והוו חברייא אזלין אבתריה, וחמא לאינתו שפיראן, מאיך עיניה, והוה אמר לחברייא אל תפנו.

פירוש הסולם

עא) ותנינן אסיר ליה וכו׳: ולמדנו, אסור לו לאדם להסתכל ביופי האשה כדי שלא יבא להרהור רע, ויהיה נעקר לדבר אחר, דהיינו שיעקר ממנו טפה לבטלה. וכך היה ר׳ שמעת עושה, כשהיה הולך בעיר והחברים היו הולכים אחריו, וראה נשים יפות, היה משפיל עיניו, והיה אמר לחברים, אל תפנו.