זהר

ע) ותנינן, שפירו דאדם קדתירא דקיטרא עלאה, מזיהרא דנהרא. שפירו דחוה, דלא הוו יכלין כל בריין לאסתכלא בה. ואפילו אדם לא הוה אסתכל בה, עד ההוא זמנא דחאבו, ואעדיאת שפירו דלהון. כדין אסתכל בה אדם, ואשתמודע בה לשמשא בה. הדא הוא דכתיב וידע אדם עוד את אשתו. וידע: בכלא. וידע: בתשמיש. וידע: דאשתמודע בה ואסתכל בה.

פירוש הסולם

ע) ותנינן שפירו דאדם וכו׳: ולמדנו, יפיו של אדם היה מהארת קשר העליון מזהר המאיר שה״ס הארת אבא, כי היה לו נשמה דנשמה מאבא דאצילות. (כמ״ש בתלמוד עשר ספירות שיעור ט״ז אות מ״ג) יפיה של חוה, היה שכל הבריות לא היו יכולים להסתכל בה, שהנשמה דנשמה שלה היתה מאמא דאצילות. (כמ״ש שם) ואפילו אדם לא היה מסתכל בה עד הזמן שחטאו, והוסר היופי שלהם, אז נסתכל בה אדם והכיר בה לשמש עמה. ז״ש וידע, אדם עוד את אשתו, וידע, אותה בכל, וידע, בתשמיש. וידע, שהכיר בה והסתכל בה, קדתירא פירושו הארה. לפי הענין.