זהר

פא) רבי אלעזר הוה אזיל למחמי לר׳ יוסי בר״ש בן לקוניא, חמוי והוו עמיה ר׳ חייא ורבי יוסי, כד מטו חד בי חקל, יתבו תחות אילנא חדא. א״ר אלעזר, כל חד לימא מלה דאורייתא. פתח רבי אלעזר ואמר, ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע. לא כתיב אשר הוצאתיך מארץ מצרים, אלא אנכי יי׳ אלהיך מארץ מצרים, וכי מארץ מצרים הוה להו מלכא, ולא מקדמת דנא, והא כתיב ויאמר יעקב אל בניו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם. וכתיב ונקומה ונעלה בית אל, ואת אמרת מארץ מצרים.

פירוש הסולם

פא) רבי אלעזר הוה וכו׳: ר״א, היה הולך לראות את ר׳ יוסי בר׳ שמעון בן לקוניא, חמיו. והיה עמו ר׳ חייא ור׳ יוסי. כשהגיעו לשדה אחד, ישבו תחת אילן אחד. א״ר אלעזר, כל אחד יאמר דבר תורה. פתח ר׳ אלעזר ואמר, ואנכי ה׳ אלקיך מארץ מצרים ואלקים זולתי לא תדע. לא כתוב, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, אלא אנכי ה׳ אלקיך מארץ מצרים, ושואל, וכי מארץ מצרים היה להם מלך, ולא מקודם לכן. והרי כתוב, ויאמר יעקב אל בניו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם. וכתוב, ונקומה ונעלה בית אל. ואתה אומר, מארץ מצרים.