זהר

תקסה) ואי תימא, אי הכי דההוא מדברא איהו תקפא דסטרא אחרא, היך פקיד קב"ה, על ההוא שעיר, לשדרא ליה לטורא אחרא, דאקרי עזאזל, הוה לון לשדרא ליה לההוא טורא דאזלי ישראל במדברא ביה. אלא, כיון דהא אזלו ביה ישראל ארבעין שנין, הא אתבר תקפיה. ותקפיה אתתקף באתר דלא עבר ביה גבר תמן לעלמין, ובההוא טורא, הא הוה דיוריהון דישראל תמן ארבעין שנין.

פירוש הסולם

תקסה) ואי תימא אי וכו': ואם תאמר, אם כן שמדבר ההוא הוא תוקפו של הסטרא אחרא, איך צוה הקב"ה על שעיר הזה לשלוח אותו להר אחר שנקרא עזאזל, היה להם לשלחו להר ההוא שהלכו בו ישראל במדבר, ששם הוא מקום תוקפו של הס"א. ומשיב, אלא כיון שכבר הלכו בו ישראל ארבעים שנה, הרי נשבר תוקפו, ותוקפו נתגבר במקום שלא עבר שם אדם מעולם, אבל בהר ההוא שבמדבר שהלכו בו ישראל, הרי היה מושבם של ישראל שם ארבעים שנה.