זהר

תקסא) פתח ר' יוסי ואמר, ואכלת ושבעת וברכת את יי' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. אי בארעא דישראל מברכין, לבר מארעא מנלן. דהא בגוונא דא לא אצטריך. אלא, קב"ה כד ברא עלמא, פליג ארעא, ישובא איהו לסטר חד, וחרבא איהו לסטר אחרא. פליג ישובא, ואסחר עלמא סחרניה דנקודה חדא. ומאן איהו, דא ארעא קדישא, ארעא קדישא אמצעיתא דעלמא. ובאמצעיתא דארעא קדישא, איהו ירושלם. אמצעיתא דירושלם איהו בית קדש הקדשים, וכל טיבו וכל מזונא דכל ישובא, תמן נחית מלעילא. ולית לך אתר בכל ישובא דלא אתזן מתמן.

פירוש הסולם

תקסא) פתח ר' יוסי וכו': פתח ר' יוסי ואמר, ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. שואל, אם בארץ ישראל מברכים, בחוץ לארץ מאין לנו שצריכים לברך, שהרי משמע שבאפן זה, בחו"ל, לא צריכים לברך. ומשיב, אלא הקב"ה, כשברא העולם חלק העולם, מקום הישוב לצד אחד, ומקום החרב לצד האחר. וחלק את מקום הישוב, וסיבב העולם מסביב נקודה אחת. ומי היא. היא ארץ הקדושה, כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם, ובאמצעה של ארץ הקדושה הוא ירושלים. ואמצעה של ירושלים היא בית קדשי הקדשים. וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו, יורד שמה מלמעלה, ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם.