זהר

תרפח) וע"ד אמר דוד, אי האי מלכא דשלמא כלא דיליה, דאיהו מאריה דביתא, לא בני להאי ביתא, שוא עמלו בוניו בו, אינון קיימין דקיימין למבני על האי ביתא. אם יי' לא ישמר עיר, דא מלכא דשלמא כלא דיליה. שוא שקד שומר, דא איהו חד קיימא דעלמא אתתקן עליה, ומנו. צדיק, דהא איהו נטיר לה להאי עיר.

פירוש הסולם

תרפח) וע"ד אמר דוד וכו': ועל זה אמר דוד, אם מלך ההוא שהשלום כולו שלו, שהוא בינה, שהוא בעל הבית, לא בנה בית הזה, שוא עמלו בוניו בו, שהם העמודים חג"ת נהי"מ דז"א, העומדים לבנות בית הזה. פירוש. אם הבינה לא היתה ממתקת את המלכות הנקראת בית, בסוד אמא אוזיפת לברתא מאנהא, לא היתה המלכות ראויה לקבל שום אור, (כנ"ל בראשית א' דף ז' ד"ה וכבר) אם ה' לא ישמור עיר, זהו המלך שהשלום כולו שלו, שהוא בינה, שוא שקד שומר, זה הוא עמוד אחד שהעולם שהוא מלכות, נתתקן עליו, ומי הוא, זהו צדיק, דהיינו יסוד דז"א, שהוא שומר לעיר הזו, שהוא המלכות. הבינה נקראת, מלך שהשלום כולו שלו, שפירושו, שכל המוחין נמשכים ממנה. וז"א נקרא, מלך שהשלום שלו, שהוא רק יסוד, הנקרא שלום. וע"כ, שיר המעלות לשלמה, היינו ז"א. אם ה' לא יבנה וגו', היינו הבינה.