זהר

יט) כגוונא דא אמר רבי שמעון, ויעש דוד שם, וכי דוד עבד ליה. אלא בגין דאזיל בארחי דאורייתא, ועביד פקודי אורייתא, ואנהיג מלכותא כדקא יאות, כביכול, עשה שם לעילא. ולא הוה מלכא בעלמא דזכה להאי כדוד, דהוה קם בפלגות ליליא, והוה משבח ליה לקב״ה, עד דסליק שמא קדישא בכורסייה, בשעתא דסליק נהורא דיממא. כביכול הוא עבד שם ממש כד״א, ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל. ובג״כ ויעש דוד שם. ועל דא ועשיתם אותם כתיב, ואי אתון תשתדלון למעבד לון, לאתתקנא שמא קדישא כדקא יאות, כל אינון ברכאן דלעילא ישתכחון גבייכו בתקוניהון כדקא יאות.

פירוש הסולם

יט) כגוונא דא אר״ש וכו׳: כעין זה אמר ר׳ שמעון, ויעש דוד שם. וכי דוד עשה לו. ומשיב, אלא משום שדוד הלך בדרכי התורה ועשה מצות התורה, והנהיג המלכות כראוי, כביכול, עשה השם למעלה. ולא היה מלך בעולם שזכה לזה כדוד, שהיה קם בחצות לילה, והיה משבח להקב״ה עד שעלה השם הקדוש, שהוא מלכות, בכסאו, בעת שעלה אור היום. ע״כ, כביכול הוא עבד שם ממש. דהיינו שהעלה אותה לזווג עם ז״א. כש״א בצד האחר, ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל. ומשום זה, ויעש דוד שם. וע״כ נאמר, ועשיתם אותם. דהיינו, אם אתם תשתדלו לעשות אותם, ולתקן השם הקדוש כראוי, כל אלו הברכות שלמעלה תמצאנה אצלכם בתקון שלהן כראוי.