זהר

יז) ועל דא אם בחקותי, כל אינון גזירין ודינין ועונשין ופקודין, דאינון בההוא אתר דאקרי תורה שבעל פה, חקה. ואת משפטי תשמורו, בההוא אתר דאקרי תורה שבכתב, כמה דאת אמר משפט לאלהי יעקב. ודא אחיד בדא ודא בדא, וכלא חד. ודא הוא כללא דשמא קדישא ומאן דאעבר על פתומי אורייתא, כאלו פגים שמא קדישא, בגין דחק ומשפט שמא דקב״ה הוי. ועל דא, אם בחקותי תלכו: דא תורה שבעל פה. ואת משפטי תשמרו: דא תורה שבכתב. ודא הוא כללא דשמא קדישא.

פירוש הסולם

יז) ועל דא אם בחקותי וכו׳: וע״כ, אם בחקותי, הם כל אלו הגזרות והדינים והעונשים והמצות, שהם במקום ההוא, שנקרא, תורה שבעל פה, דהיינו המלכות שנקראת חקה. ואת משפטי תשמורו, היינו במקום ההוא שנקרא, תורה שבכתב, שהוא ז״א, כש״א משפט לאלקי יעקב, שהוא ז״א הנקרא יעקב. וזה אחוז בזה וזה בזה, והכל אחד, וזה הוא הכלל של שם הקדוש. דהיינו היחוד של ז״א ומלכות. ומי שעובר על דברי תורה, כאלו פוגם השם הקדוש, משום שחוק ומשפט הוא השם של הקב״ה. וע״כ, אם בחקותי תלכו, זהו תורה שבעל פה. ואת משפטי תשמרו, זהו תורה שבכתב. וזהו הכלל של שם הקדוש.