זהר

סח) וקב"ה לא עביד הכי, דלא שביק לון למלאכין, ולא לחילי שמייא, אלא לקב"ה בלחודוי. וכל אילנין רברבין ושולטנין, פלג על כל שאר עמין. וכד אתו ישראל, נטיל לון איהו בלחודוי, ואחסין לון בתוקפא דנופא דאילנא, ולא שביק לון בידא דמלאכין, ולא בידא דממנא ורברבין דעלמא. דכתיב, בהנחל עליון גוים וגו'. ואלין י"ב תחומין, מתתחמן בד' סטרי עלמא, לבתר דבדר ענפין וטרפין, נטל לישראל ואחסין לון בתוקפא דנופא דאילנא. דכתיב, כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.

פירוש הסולם

סח) וקב"ה לא עביד וכו': והקב"ה לא עשה כן שלא עזב את ישראל למלאכים ולא לצבאית השמים, אלא הם להקב"ה בלבדו. וכל האילנות הגדולים, שהם מדרגות חשובות, והשרים, חלק אותם לעמים האחרים. וכשבאו ישראל לקחם הוא בלבדו, והנחילם בתוקף נוף האילן, שהוא ז"א, ולא עזבם בידי המלאכים, ולא ביד ממונה ושרי העולם, שכתוב, בהנחל עליון גוים וגו' יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, שהם י"ב שבטים, ואלו י"ב גבולים של העמים, מוגבלים בד' צדדי העולם, ואחר שפזר הענפים והעלים של האילן, אל אומות העולם, לקון את ישראל והנחילם בתוקף נוף האילן. שכתוב, כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.