זהר

נז) דאלו ייתון כל עמין דעלמא, לא יכלין לשיצאה לכון מעלמא. אתא לבן בקדמיתא, ובעא לאעקרא ליה ליעקב בלחודוי מעלמא, אתא קב"ה, ואגין עליה. דכתיב, השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע. אתא פרעה, ובעא לשיצאה לון מעלמא, אתא קב"ה ואגין עליהון, דכתיב, וכאשר יענו אתו וגו'. אתא המן ובעא לשיצאה לון מעלמא, אתא קב"ה ואתיב כולא על רישיה. וכן בכל דרא ודרא, קודשא בריך הוא אגין עלייהו דישראל תדיר.

פירוש הסולם

נז) דאלו ייתון כל וכו': שאלו יבואו כל עמי העולם לא יוכלו לכלותכם מן העולם. לבן בא בתחילה ורצה לעקור את יעקב בלבדו מן העולם, בא הקב"ה והגן עליו. שכתוב, השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע. בא פרעה ורצה לכלותם מן העולם, בא הקב"ה והגין עליהם. שכתוב, כאשר יענו אותו וגו'. בא המן ורצה לכלותם מן העולם, בא הקב"ה והשיב הכל ראשו. וכן בכל דור דור, הקב"ה מגן תמיד על ישראל.