זהר

נד) בההיא שעתא, נפק רוחא חדא מסטרא דיוסף, מגו ענפי אילנא, ונשיב באינון נחשין, ובטיל לון. והיינו דאמר יוסף, כי נחש ינחש איש אשר כמוני. מאי איש אשר כמוני. בגיני אית איש דנחשים יבטל לבנייכו. בגיני איהו לעילא, והיינו איש אשר כמוני. כמוני אית איש לעילא, דאפיק רוחא אחרא, מגו אילנא דלתתא, ונשיב בההוא קסם, ובטיל ליה.

פירוש הסולם

נד) בההיא שעתא נפק וכו': באותה שעה יצא רוח אחד מצד יוסף מתוך ענפי האילן, ונשב באלו הכשפים וביטל אותם. והיינו שאמר יוסף, כי נחש ינחש איש אשר כמוני. מהו, איש אשר כמוני. ומשיב, בשבילי, יש איש שיבטל הכשפים הנקראים נחשים, לבניכם. בשבילי הוא למעלה, דהיינו יסוד, שיוסף היה מרכבה לו. והיינו איש אשר כמוני. כמוני, היינו שיש איש למעלה, דהיינו יסוד, שמוציא רוח אחד מתוך האילן שלמטה, שהוא המלכות, ונושב בקסם ההוא, ומבטל אותו. פירוש. שהנחשים מתבטלים ע"י היסוד, וז"ש, בגיני אית איש דנחשי"ם יבטל וכו'. והקסמים מתבטלים ע"י המלכות, וז"ש, כמוני אית איש לעילא דאפיק רוחא אחרא מגו אילנא דלתתא ונשיב בההוא קס"ם ובטיל ליה. דהיינו נחשים ע"י היסוד, וקסם ע"י המלכות.