זהר

נב) רבי חייא ור׳ יוסי הוו אזלי בארחא, אערעו בההיא מערתא בחקלא. א״ר חייא לרבי יוסי, האי דכתיב אלה דברי הברית וגו׳, מלבד חברית. מאי דברי הברית. דברי גבורה מבעי ליה. אמר ליה הא אוקמוה, הללו מפי הגבורה, והללו מפי עצמו של משה, והא אתמר.

פירוש הסולם

נב) רבי חייא ור׳ יוסי וכו׳: ר״ח ור״י היו הולכים בדרך. פגשו במערה ההיא בשדה. א״ר חייא לר׳ יוסי, זה שכתוב, אלה דברי הברית וגו׳ מלבד הבריות. מהו דברי הברית, דברי הגבורה היה צריך לומר. אמר לו הרי העמידוהו, הללו, הקללות שבתורת כהנים נאמרו מפי הגבורה, והללו, שבמשנה תורה מפי עצמו של משה, וכבר למדנו. (לעיל ויקרא אות צ׳).