זהר

מא) ותרגום כבוד אביו, יקרא דאבוהי. ודא תורת יי׳ תמימה, עלה אתמר יקרה היא מפנינים. וישראל דאתקריאו בנים, בכלל בן ובת, מסטרא דתפארת ומלכות. דאינון בן ובת, יקרא דאביו ואמו, למעבד צווייה, וצווי דיליה, אינון פקודין דעשה. והא אוקמוה מארי מתניתין, יש מצווה ועושה. ובג״כ איהו נעשה ונשמע. והאי איהו כבוד דאבא ואימא, דיצוה לבריה דיעבד הכי ואיהו עביד מיד, בלא עכובא כלל.

פירוש הסולם

מא) ותרגום כבוד אביו וכו׳: והתרגום של כבוד אביו הוא יקרא דאבוהי. וזוהי תורת ה׳ תמימה, עליה נאמר, יקרה היא מפנינים. הרי שהתורה שה״ס ז״א שנקראת יקרה, היא כבוד אבא. וישראל שנקראו בנים הם בכלל בן ובת מצד תפארת ומלכות. באלו בן ובת, היקר של אביו ואמו, שהם חו״ב, לעשות הצווי שלו, דאבא, והצווי שלו, דאו״א הם מצות עשה. והרי העמידוהו בעלי המשנה, יש מצווה ועושה, ומשום זה הוא נעשה ונשמע, שזה הוא כבוד דאבא ואמא שיצוה לבנו שיעשה כך, והוא עושה מיד בלי עיכוב כלל.