זהר

לז) קם רעיא מהימנא, וסליק ידוי לעלא, ואמר, יהא רעוא דילך עלת העלות, דאנת מתעלה מעלוי לעלוי, עד דלית עלוי. אלא דאנת לעילא מכל עלוי. למיהב לי חילא, למעבד רעותך בדרגין דילך, דאינון אבא ואימא, ואנא ברא דלהון. וביחודך תרווייהו אחד. ואנת שקלת דחילו דאבא ואימא, לדחילו דילך, בתר דאנת באמצעיתא חד, ולא תרין, בלא שותפו, אע״ג דאינון חד בשותפו דילך, אבל אנת חד בלא שותפו דתניינא. ובגין דא אתמר בך, ואין אלהים עמדי.

פירוש הסולם

לז) קם רעיא מהימנא וכו׳: קם רע״מ, ונשא ידיו למעלה, אל הכתר, ואמר, יהי הרצון שלך, עילת העילות, שאתה מתעלה מעילה לעילה עד שאין עילה למעלה ממך, כי אתה למעלה מכל עילה, ויהי רצונך, לתת לי כח לעשות רצונך במדרגות שלך, שהם אבא ואמא, דהיינו חכמה ובינה, ואני בן שלהם, כי רעיא מהימנא שהוא משה, הוא דעת שהוא בן לחו״ב. וביחודך, שניהם אחד, ואתה השוית יראת אבא ואמא ליראה שלך, מאחד שאתה באמצע, כי חכמה ובינה הם בימין ושמאל והכתר עליהם באמצע, אחד ולא שנים, בלי שותפות, אע״פ שהם, או״א, אחד על ידי שותפות שלך, אבל אתה אחד בלי שותפות של אחר. ומשום זה נאמר בך, ואין אלקים עמדי.