זהר

לג) ד״א ואת שבתותי תשמידו, לאזהרה לאינון דמחכן לזווגייהו משבת לשבת, והא אוקימנא, כמה דכתיב, לסריסים אשר ישמרו את שבתותי. מאן סריסים. אלין אינון חברייא דמסרסן גרמייהו כל שאר יומין, בגין למלעי באורייתא. ואינון מחכאן משבת לשבת. הה״ד אשר ישמרו את שבתותי, כד״א ואביו שמר את הדבר. ובג״כ ואת שבתותי תשמורו. איש אמו ואביו תיראו, דא גופא. ואת שבתותי תשמרו, דא נפשא, וכלא אתדבק דא בדא. זכאה חולקיהון דישראל.

פירוש הסולם

לג) ד״א ואת שבתותי וגו׳: פירוש אחר. ואת שבתותי תשמורו, היא אזהרה לאלו המחכים לזווגם משבת לשבת. וכבר העמדנו, כמו שכתוב, לסריסים אשר ישמרו את שבתותי. מי המה סריסים אלו. אלו הם החברים שמסרסים עצמם כל שאר הימים, כדי לעסוק בתורה, והם מחכים משבת לשבת. ז״ש, אשר ישמרו את שבתותי. ישמרו פירושו, כש״א ואביו שמר את הדבר, דהיינו המתנה. ומשום זה כתוב, ואת שבתותי תשמרו. איש אמו ואביו תיראו, זה אב ואם של הגוף ואת שבתותי תשמורו, זה אב ואם של הנפש, שהם שני שבתות, ז״א ומלכות כנ״ל. והכל מתדבק זה בזה. אשרי חלקם של ישראל.