זהר

ז) נשאל לאיגרא, הא איגרא אתיב לן, דתמן יתבה מבכה ומייללת עלן ואזלת מבכה, צווחת בקול מרירו עלן, מאיגרא לאיגרא. כמה דאת אמר, מהלך איפוא כי עלית כלך לגגות. נשאל לאורחין ושבילין, כלהו אמרין דשמעוקל מרירו דבכיה, דמבכה על בנהא, ולא ידעין לאן אסתלקת.

פירוש הסולם

ז) נשאל לאיגרא הא וכו': ​אנו שואלים את הגג, והנה הגג משיב לנו, שהיא יושבת שם מבכה ומיללת עלינו, והולכת מגג אל גג, ומבכה וצועקת בקול מר עלינו. כש"א, ​מה לך איפוא כי עלית כלך לגגות. נשאל לדרכים ולשבילים, כולם אומרים, ששמעו קול מר של בכיה שבוכה על בניה, ואינם יודעים איפה היא הלכה.