זהר

ו) נקרב בכל יומא לגבי ערסא דאימנא, ולא נשכח לה תמן. נשאל עלה, לית מאן דישגח עלן. נשאל לערסא דילה, אתבלבלא. נשאל לכורסייא,נפלת. נשאל להיכלין דילה, אומאן אינון דלא ידעין מינה. נשאל לעפרא,רשימו דעקבתא לית תמן.

פירוש הסולם

ו) נקרב בכל יומא וכו': ​אנו קרבים בכל יום למטתה של אמנו, ואין אנו מוצאים אותה שמה. אנו שואלים עליה, ואין מי שיביט עלינו. נשאל את מטתה, והנה מתבלבלת. נשאל את כסאה, והנהו נופל. נשאל את היכלותיה, והם נשבעים שאינם יודעים ממנה. נשאל את העפר, ורושם עקבותיה איננו שם.