זהר

עט) ות"ח, כתיב וירכב אותו במרכבת המשנה, מאן מרכבת המשנה. קב"ה עביד ליה לצדיק שליטא, בגין דהא מניה אתזן עלמא, ואצטריך לאתזנא, וקב"ה אית ליה רתיכא עלאה, ואית ליה רתיכא תתאה, רתיכא תתאה איהי מרכבת המשנה, ויוסף צדיק אקרי וליה אתחזי למהוי רכיב על מרכבת המשנה אשר לו לקב"ה, וכלא איהו ברזא עלאה, למהוי כגוונא דלעילא.

פירוש הסולם

עט) ות"ח כתיב וירכב וגו': ושואל, מהו, מרכבת המשנה, ומשיב, הקב"ה עשה את הצדיק, מושל, משום שממנו ניזון העולם, שהוא הנוקבא, וממנו הוא צריך להיות ניזון. והקב"ה, יש לו מרכבה עליונה, שה"ס חגת"מ שמחזה ולמעלה דז"א. ויש לו מרכבה תחתונה, שה"ס הנוקבא, כנ"ל (עי' לעיל וירא דף ה' אות ט"ז ובהסולם שם). והמרכבה התחתונה נקראת מרכבת המשנה. ויוסף נקרא צדיק, דהיינו יסוד, וראוי לו להיות רוכב על מרכבת המשנה אשר לו להקב"ה. והכל הוא בסוד העליון, להיות כעין של מעלה.