זהר

עד) מה כתיב בתריה, כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה, האי קרא אית לאסתכלא ביה, כל אשר תמצא ידך לעשות, וכי הותרה רצועה, למעבד בר נש כל מה דיכיל. אלא, לעשות בכחך כתיב, מאי בכחך. דא נשמתיה דב"נ, דאיהי חילא דב"נ, למזכי בה לעלמא דין, ולעלמא דאתי.

פירוש הסולם

עד) מה כתיב בתריה וכו': מה כתוב אחריו, ​כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה וגו'. מקרא זה יש להסתכל בו, שאומר, כל אשר תמצא ידך לעשות, וכי הותרה הרצועה, כלומר שאין עוד פחד מרצועה המענשת, שיוכל האדם לעשות כל מה שיכול. ומשיב, לעשות בכחך כתוב, מהו בכחך, זה הוא נשמתו של האדם, שהוא כחו של האדם, לזכות לעולם הזה ולעולם הבא. ופירוש הכתוב הוא, כל אשר תמצא ידך בכח נשמתך לעשות מעשים טובים, תעשה ואל תתעצל, כי אז תזכה לב' העולמות.