חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות עב

זהר

עב) כל ימי חיי הבלך. בגין דאיהי אתקשרת בחיים, ואיהי עולם דחיין שריין ביה. דהא עלמא דא, לא שריין ביה חיים, בגין דאינון תחת השמש, ולא מטאו הכא אינון נהורין דההוא שמשא, ואסתלקו מעלמא, מיומא דאתחריב בי מקדשא, דכתיב חשך השמש בצאתו וגו'. מאי חשך השמש, דסליק נהוריה, ולא נהיר, כד"א הצדיק אבד וגו'.

פירוש הסולם

עב) כל ימי חיי הבלך: משום שהיא, הנוקבא בגדלותה הנקראת כנסת ישראל, נקשרה בחיים, דהיינו בבינה הנקרא חיים, והיא, עולם ששורים בו חיים, כי עולם הזה שהוא הנוקבא אין חיים שורים בו, מבחינת עצמותה, וע"כ נק' חיי הבל, משום, שהוא תחת השמש, שהוא ז"א, וצריך לקבל ממנו, ואין אורותיו של השמש מגיעים כאן לעולם הזה, ונסתלקו מן העולם ביום שנחרב בית המקדש, שכתוב, חשך השמש בצאתו. מהו, חשך השמש. היינו שאורו עלה למעלה, ואינו מאיר למטה, כמש"א הצדיק אבד וגו'. שהוא היסוד דז"א המשפיע למטה, לעולם הזה. שהיא הנוקבא. ולפיכך צריכים להמשיך לה חיים מבינה, כמ"ש ראה חיים וגו'.