זהר

תשנו) אי תימא בנוקבא דלתתא, לאו הכי, דהא עד לא הוות, וכד נפק האי דיוקנא דאדם, נוקביה נפקת בהדיה. הא לא אתצייר דיוקנא דאדם בה. אי הכי, באן אתר אתצייר ואתגליף האי זרע, למהוי גליפו דיוקנא דאדם.

פירוש הסולם

תשנו) אי תימא בנוקבא וכו': אם תאמר, שנצטיירה צורת אדם בהנוקבא שלמטה, דהיינו המלכות. אינו כן, שהרי עוד לא היתה המלכות, כי אח"כ, כשיצא צורת אדם הזה, שבאור מים רקיע, שהוא ז"א, יצאה עמו הנוקבא, הרי שלא נצטייר צורת אדם בה. ואם כן, באיזה מקום נצטייר ונחקק זרע ההוא, של אור מים רקיע, להיות חקיקה של צורת אדם.