זהר

תשנה) אי תימא גו נוקבא הוו דא עלמא דאתי, לאו הכי, דהא לא אתצייר ציורא ודיוקנא, עד דנפקו אתוון לבר, ולבתר אתגלימו. ותו דהא עלמא דאתי הוה אומנא, דכתיב ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. ויאמר אלהים יהי רקיע, הא אומנא הוה.

פירוש הסולם

תשנה) אי תימא גו וכו': אם תאמר שנצטייר בתוך הנקבה שהוא עולם הבא, דהיינו בבינה, אינו כן. כי לא נצטייר ציור וצורה, כראוי, עד שיצאו לחוץ מן הבינה ולאחר כך נגלמו ונקרשו. פירוש. כי הקרישה היא בכח המיעט שבמסך דחירק שבז"א שעלה לבינה בסוד קו האמצעי, כנ"ל, ואין כח המסך שבז"א יכול לשלוט בכל כחו במקום בינה, שהיא ג"ר, אלא רק אחר שיוצא ממנה למקומו. ותו דהא עלמא דאתי, ועוד הרי עולם הבא שהוא בינה, הוא האומן, של כל מעשה בראשית, וה"ס אלקים הנאמר שם, שכתוב, ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. וכן ויאמר אלקים יהי רקיע. הרי שהבינה היא האומן, דהיינו המאציל, שעושה הציור של אור מים רקיע, ואיך תאמר, שהציור והצורה נעשה בבינה.