זהר

קעו) ת"ח, כד ברא לא עביד רעותא דאבוי, על אימיה רמיא לאלקאה ליה, ולדברא ליה בארח מישר, הה"ד דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו. מאי אמו. ודאי בת שבע אם שלמה. ולא אבוי. מ"ט. בגין דאיהי אתפקדא על ביתא, וכל גניזין, וכל מאני קרבא בידה אתמסרית, ואיהי בעייא לדברא בנהא בארח מישר, דיעבדון רעותא דמלכא. ועל דאיהי לא דברת להני שבע באורח מישר, ולא אלקת להון, אסתחרו לסטרא דשמאלא, ושלטא שמאלא על ימינא, ואזלת עמהון בגלותא. הה"ד, אומללה יולדת השבעה.

פירוש הסולם

קעו) ת"ח כד ברא וכו': בוא וראה, כשהבן אינו עושה רצונו של אביו, מוטל על אמו, להכותו, ולהגהיגו בדרך הישר. ז"ש דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו. מי היא אמו. היא ודאי בת שבע אם שלמה, שהיא המלכות. ולא כתוב אשר יסרו אביו. מהו הטעם. משום שהיא, המלכות, נתמנתה על הבית, וכל האוצרות, וכל כלי קרב, נמסרו בידיה. והיא צריכה להנהיג בניה בדרך הישר, שיעשו רצון המלך. ועל שלא הנהיגה את אלו שבעת המלכים הנ"ל, בדרך הישר, ולא הכתה אותם, נטו לצד שמאל, ושלט השמאל על הימין, והלכה עמהם בגלות. ז"ש, אומללה יולדת השבעה.