זהר

שלד) וכל דא, כד אשתכחו גוברין בחטאה, ולאו אינון כדאין למשרי עלייהו רוח קודשא ודאי. ואם כל עדת ישראל ישגו וגו', כמה דאוקימנא בהוראה דטעו בה. אבל ואם כל עדת ישראל ישגו, ואם כל ישראל ישגו מבעי ליה, מאי כל עדת ישראל. אלא אינון דאשתכחן בירושלם, דהא מתמן נפקא אורייתא לכל עמא, ואי אינון דהוו תמן טעאן, כל ישראל טעאן, ותנינן זכיון דתמן טעאן, כל עמא טעאן, בגין דכלהו משכי אבתרייהו. ונעלם דבר מעיני הקהל, עיני הקהל אלין סנהדרי, אלין אינון דממנן על ישראל.

פירוש הסולם

שלד) וכל דא כד אשתכחו וכו׳: וכל זה היה כשנמצאו הגברים בחטא, ולא היו ראוים שישרה עליהם רוח הקדש. ודאי, ואם כל עדת ישראל ישגו וגו׳. כמו שהעמדנו שטעו בהוראה. (הוריות ה׳). אבל אומר, אם כל עדת ישראל ישגו, ואם כל ישראל ישגו, היה צריך לומר, מהו כל עדת ישראל. המלה, עדת, מיותרת היא. ומשיב, אלא סובב על אלו הנמצאים בירושלים, שמשם יוצאת התורה לכל העם, ואם אלו שהם שם היו טועים, נמצאים כל ישראל טועים. שלמדנו, כיון ששם, בירושלים, טעו, כל העם טעה, משום שכולם נמשכים אחריהם. ונעלם דבר מעיני הקהל, עיני הקהל, הם הסנהדרין, אלו הם הממונים על ישראל.