חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות שמח

זהר

שמח) א״ר חייא, מאן אתר שריא לאתגלאה. אמר ליה, מבי מקדשא. דתמן שריא ולבתר אסחרת כל ארעא דישראל. לבתר כד נפקת מן ארעא, קמת על מדברא ויתיבת תמן תלת יומין. דברת אוכלסהא ומשירייהא ויתבהא מבי מלכא, וקראת עלה איכה ישבה בדד וגו'. בכו רבי חייא ורבי יוסי.

פירוש הסולם

שמח) א״ר חייא מאן וכו׳: אר״ח, מאיזה מקום התחילה השכינה להגלות. אמר לו, מבית המקדש, ששם היתה שורה. ואח״כ היתה מסבבת כל ארץ ישראל. ואח״כ, כשיצאה מן הארץ, עמדה תוך המדבר, וישבה שם ג׳ ימים. והובילה ההמון והמחנות והתושבים מבית המלך, מירושלים, וקראה עליה, איכה ישבה בדד וגו'. בכו ר׳ חייא ור׳ יוסי.